הבוקר בהדסה הר הצופים, התקיימה עצרת מחאה נרחבת על רקע השביתה ברחבי הארץ, כאות תמיכה בצוותי בתי החולים המותקפים באלימות קשה על ידי מטופלים ובני משפחות.
בעצרת השתתפו ד״ר תמר אלרם, מנהלת בית החולים הדסה הר הצופים, פרופ׳ ציון חגי יו״ר הר״י ונציגי רופאי הדסה והמתמחים.
ד״ר תמר אלרם, מנהלת בית החולים הדסה הר הצופים: ״אני לא עומדת כאן כדי לקרוא ״די לאלימות״, אני עומדת כאן כי אפשר לצמצם את הסיכון. אפשר לגרום לצוותים שלנו להרגיש בטוחים יותר כשהם עוסקים במלאכת הקודש של טיפול וריפוי.
ממשלת ישראל, כבר קבעתם שנוכחות של נקודת משטרה בבתי החולים יכולה לסייע להגן עלינו, ולראייה תקצבתם והצבתם אותם בבתי החולים הממשלתיים. ומה איתנו? אם מדינת ישראל החליטה שראוי ונדרש לתגבר את בתי החולים עם תגבור משטרה, איך ייתכן שההחלטה חלה רק על חלק מבתי החולים? איך ייתכן שהצוותים שלי נשארים חשופים במה שלצערי הפך להיות החזית?
אז רגע לפני שאותו אדם מנפץ את החלון, מרים חתיכת זכוכית, מצליח לפרוץ את הדלת – מאחוריה מסתתרים אנשי הצוות שלי ומעלה בהם את זעמו, רגע לפני שהכתובת שירדה מהקיר ונעמדה מול העיניים שלכם עוברת לשבת לכם על המצפון – יש לכם הזדמנות לעשות שינוי. הרגע הזה הגיע״.
פרופ׳ רון אלישר, יו״ר וועד הרופאים בהדסה ומנהל האגף לאף אוזן גרון: ״אני לא מצליח להבין איך בנאדם קם בבוקר ומחליט שהיום הוא רוצח את אשתו. אני לא מצליח להבין איך ויכוח על חניה נגמר בבית הקברות ואני לא מצליח להבין בכלל למה מישהו מרשה לעצמו להשתולל בתוך בית חולים, לשבור ולהרוס כל מה שנקרה בדרכו ולפגוע בצוות רפואי. מה הוא חושב לעצמו, שזה יחזיר את המת לחיים? שזה ישפר למישהו את מצב הרוח? אני כן מבין שהאלימות הולכת וגוברת ומקבלת ביטוי בכל תחומי חיינו. אז צריך להתחיל בקטן, כמו להציב תחנת משטרה בכל בית חולים ולהגביל את מספר המלווים המורשים להכנס עם כל מטופל, לשנות חקיקה שתאפשר יד קשה והטלת עונשים כבדים לצורך התרעה, לפעול מיידית״.
ד״ר ליאה כהנוב, יו״ר פורום המתמחים בישראל ונוירוכירורגית בהדסה אמרה: ״סיימתי הבוקר משמרת קשה גם במהלכה נחשפנו לקללות ולאיומים, ואני רוצה לחזק מכאן את כל צוותי הרפואה ולקרוא למקבלי ההחלטות לפעול במהירות למיגור התופעה והגנה על הצוותים״.
